גמר סבר ילפינן קטן מקטנה ומר סבר לא ילפינן קטן מקטנה
דואיבעית אימא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי:
ה<big><strong>מתני׳</strong></big> ראה אותן רצין אחר מציאה אחר צבי שבור אחר גוזלות שלא פרחו ואמר זכתה לי שדי זכתה לו היה צבי רץ כדרכו או שהיו גוזלות מפריחין ואמר זכתה לי שדי לא אמר כלום:
ו<big><strong>גמ׳</strong></big> אמר רב יהודה אמר שמואל והוא שעומד בצד שדהו
זותקני ליה שדהו דאמר ר' יוסי בר' חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו
חהני מילי בחצר המשתמרת אבל חצר שאינה משתמרת אי עומד בצד שדהו אין אי לא לא
טומנא תימרא דחצר שאינה משתמרת אי עומד בצד שדהו אין אי לא לא
ידתניא היה עומד בעיר ואומר יודע אני שעומר שיש לי בשדה פועלים שכחוהו לא יהא שכחה יכול לא יהא שכחה תלמוד לומר (דברים כד, יט) ושכחת עומר בשדה בשדה ושכחת ולא בעיר
יאהא גופא קשיא אמרת יכול לא יהא שכחה אלמא הוי שכחה ונסיב לה גמרא בשדה ושכחת ולא בעיר אלמא לא הוי שכחה
יבאלא לאו הכי קאמר בשדה שכוח מעיקרו הוי שכחה זכור ולבסוף שכוח אין שכחה מאי טעמא דכיון דקאי גבה הויא ליה חצרו וזכתה ליה
יגאבל בעיר אפילו זכור ולבסוף שכוח הויא שכחה מאי טעמא דליתיה גביה דלזכי ליה
ידממאי דלמא גזירת הכתוב היא דבשדה נהוי שכחה ובעיר לא נהוי שכחה
טואמר קרא (דברים כד, יט) לא תשוב לקחתו לרבות שכחת העיר
טזהאי מיבעי ליה ללאו
יזאם כן נימא קרא לא תקחנו מאי לא תשוב לרבות שכחת העיר
יחואכתי מיבעי ליה לכדתנן שלפניו אין שכחה שלאחריו יש שכחה שהוא בבל תשוב
יטזה הכלל כל שהוא בבל תשוב שכחה כל שאינו בבל תשוב אינו שכחה
כאמר רב אשי אמר קרא (דברים כד, יט) יהיה לרבות שכחת העיר
כאוכן אמר עולא והוא שעומד בצד שדהו וכן אמר רבה בר בר חנה והוא שעומד בצד שדהו
כבאיתיביה רבי אבא לעולא מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה אמר רבן גמליאל עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע